<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין קפ"ב</h1>
<h2>דף קב:</h2>
והמצוה הקפ"ב היא שהזהירנו מאכול אבר מן החי. והוא שנחתך ממנו אבר והוא חי ואכל אותו האבר כברייתו כזית ואפילו היה בו מן הבשר כל שהוא מי שאכלו לוקה. והאזהרה מזה הוא אמרו (ראה י"ב) ולא תאכל הנפש עם הבשר. ולשון ספרי לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבר מן החי. וכן נתבאר בגמר חולין (ק"ב:). ושם נאמר אכל אבר מן החי ובשר מן החי חייב שתים. ובאור זה שהם שני לאוין. הלאו האחד לא תאכל הנפש עם הבשר שהוא איסור האבר והלאו השני ובשר בשדה טרפה לא תאכלו (משפטי' כ"ב) שהוא איסור בשר מן החי גם כן כמו שבארנו (מ' קפ"א). וכבר נכפלה האזהרה בזה הענין בלשון אחר והוא אמרו לנח באיסור אבר מן החי עליו (פ' נח ט', סנה' נ"ז., נ"ט., מלכים רפ"ט) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו.
